הכסף ששכחתם מזמן: איך בדיקה אחת חושפת חשבונות שמחכים לכם

מה זה בכלל חשבון רדום

חשבון רדום הוא חשבון שלא בוצעה בו פעולה יזומה במשך תקופה ארוכה. הבעלים אולי עבר דירה, החליף בנק או פשוט שכח שהחשבון קיים, והכסף ממשיך לשבת שם בלי שאיש פונה אליו. מסתבר שזו תופעה הרבה יותר נפוצה ממה שמדמיינים, ולא מדובר רק באנשים מבוגרים, גם צעירים מגלים לעיתים פיקדונות שנפתחו עבורם בילדות.

החוק בישראל מחייב את הבנקים לשמר את הכספים האלה ולא לאבד אותם, אך האחריות לבוא ולדרוש אותם נשארת אצל הבעלים או היורשים. כאן בדיוק נוצר הפער: הכסף קיים, רשום ושמור, אבל אף אחד לא יודע שהוא שם. כל עוד לא יוצרים קשר ומבקשים, הסכום ימשיך להמתין בשקט בלי שתדעו עליו דבר.

• עובר ושב ישן שנשאר עם יתרה קטנה
• פיקדון או חיסכון שהבשיל ולא נמשך
• חשבון שנפתח בילדות על ידי הורים או סבים
• כספים שהותיר אחריו קרוב משפחה שנפטר

כמה כסף באמת מחכה שם

הסכומים המצטברים בחשבונות רדומים ובכספים שלא נדרשו מגיעים בסך הכל למיליארדי שקלים. רובם פזורים בסכומים קטנים יחסית, כמה מאות או אלפי שקלים פה ושם, אך לא מעט אנשים מופתעים לגלות שדווקא אצלם מחכה סכום משמעותי. בדקנו, ומסתבר שאין שום קשר בין הגיל, המקצוע או רמת ההכנסה לבין הסיכוי שיש לכם כסף שלא נדרש.

החדשות הטובות הן שאתם לא צריכים לנחש. קיימים מאגרים וכלים ייעודיים שמאפשרים לבדוק במהירות אם קיים כסף שמחכה לכם, ולעיתים מספיק להזין מספר תעודת זהות כדי לקבל אינדיקציה ראשונית. הבדיקה עצמה אינה עולה דבר ואינה מחייבת אתכם בכלום, ובכל זאת רבים מעולם לא טרחו לעשות אותה ולו פעם אחת.

כך נראית הבדיקה בפועל

התהליך פשוט בהרבה ממה שנדמה. הבדיקה הראשונית מתבססת על פרטים מזהים בסיסיים, ותוך זמן קצר אפשר לדעת אם קיימת רשומה על שמכם. אם מתגלה שיש כסף שמחכה לכם, השלב הבא הוא דרישה מסודרת מול הגוף שמחזיק בו, הצגת מסמכים שמוכיחים שאתם אכן הבעלים, ולאחר אישור הכספים מועברים אליכם. אין כאן קיצורי דרך מפוקפקים, רק תהליך תקין ומוסדר.

חשוב לדעת שבדיקה אחת מכסה לרוב רק חלק מהתמונה, ולכן כדאי לבדוק בכמה מקורות. אנחנו ממליצים להתחיל מהבדיקה החינמית ונטולת ההתחייבות, להבין מה עומד על הפרק, ורק אז להחליט אם ובאיזה אופן להמשיך. גם אם בסוף מתברר שאין כלום, יצאתם עם ראש שקט, ואם כן, גיליתם כסף שתמיד היה שלכם וחיכה שתבואו לקחת אותו.

• מזינים פרטים מזהים בסיסיים ומקבלים אינדיקציה
• בודקים בכמה מקורות כדי לכסות את כל התמונה
• מגישים דרישה מסודרת מול הגוף המחזיק
• מציגים מסמכים והכספים מועברים אליכם

טעויות שגורמות לאנשים לפספס

הטעות הנפוצה ביותר היא פשוט להניח שאין מה לבדוק. אנשים אומרים לעצמם שהם זוכרים בדיוק איפה כל שקל שלהם, אבל הזיכרון מטעה, במיוחד כשמדובר בחשבונות שנפתחו לפני עשורים או בכספים שהותירו בני משפחה. דחיינות היא אויב מרכזי, כי כל עוד הבדיקה לא נעשתה, הכסף ממשיך לשבת בלי שאף אחד יודע עליו, ולעיתים הזכות לדרוש אותו דורשת מאמץ רב יותר ככל שעובר הזמן.

טעות שנייה היא נפילה בידי גורמים שגובים סכומים מופרזים על מידע שאפשר לבדוק בחינם. מסתבר שלא מעט אנשים משלמים ביוקר על שירות שהבסיס שלו זמין לכל אחד ללא עלות. הכלל פשוט: בדיקה ראשונית טובה צריכה להיות חינמית ונטולת התחייבות, ורק אם מתגלה שיש כסף שמחכה לכם, שווה לבחון ליווי מקצועי בתהליך הדרישה עצמו.